מענקי מו”פ ליזמים וסטארטאפיסטים – שילוב מנצח בין הפרטי לממשלתי

אם גם אתם שייכים לקטגוריית היזמים והסטארטאפיסטים בתחילת דרכם, כדאי מאוד שתעיינו בכתבה הבאה. זו יכולה להיות הזדמנות פז עבורכם בגיוס מימון ממשלתי עבור המיזם הפרטי שלכם, מטעם משרד המדען הראשי לישראל.

קצת היסטוריה

פעילותו של משרד המדען הראשי לישראל החלה עוד בשנת 1971, במטרה לעודד מחקר ופיתוח תעשייה בארץ בכלל, ובתחום הפיתוח הטכנולוגי בפרט. בשנת 1984 נחקק חוק לעידוד מחקר ופיתוח (מו”פ) בתעשייה, מה שדרבן, תחת ניצוחו של המדען הראשי, את התחוללותה של מהפכת הון הסיכון בישראל- תהליך שעודד יציאת תעשייה ישראלית אל השוק הגלובאלי (“אקזיט”) וכניסת משקיעים נבחרים. כעת, יוזמה מבורכת זו מציעה, כבר מעל 40 שנה, פלטפורמה חיונית ומשמעותית בחשיבותה לפיתוח ועידוד יוזמה, וכל זאת- במימון המדינה.

בירוקרטיה בשירות היזמות – יתרונות ליזם

רובנו נרתעים מעצם הרעיון של שיתוף פעולה על בסיס עסקי עם גופים ממשלתיים. אך מענקי המו”פ מטעם המדען הראשי משנים תפישה זו ויתרה מכך, משפיעים באופן ישיר על התפתחות תעשיית יזמות טכנולוגית ישראלית תוך גילום מספר יתרונות משמעותיים ליזם:
– קבלת תנופה התחלתית חשובה מאין כמוה על מנת להתחיל את תנועת גלגל הסטארט אפ שלכם בתמיכה ממשלתית ענפה
– כאשר הבנקים אינם ששים לממן חברות הזנק בתחילת דרכן וגיוס משקיעים היא אינה משימה קלה או פשוטה, תכנית המדען הראשי הופכת לאפשרות מעשית ביותר
– כספי המימון של המדען אינם פוגעים בשליטתכם במיזם (בניגוד למשקיעים שמבקשים בעלות חלקית)
– החזר כספי המימון נעשה אך ורק מרווחי המיזם. כלומר, אם לא מצליחים לא מחזירים
– בנוסף, מעודד משרד המדען הראשי את היזמות בארץ גם בשיתוף האקדמיה הישראלית, שמהווה קרקע פורייה להגחתם של יזמים צעירים לשוק הבינלאומי

יד רוחצת יד

כמובן שהשקעת המדען הראשי במיזמים חדשים יוצרת שרשת שיתוף פעולה שמטרתה גם להשיב חזרה למשק הישראלי. כל מיזם שנהנה ממענק מו”פ שכזה יאפשר, עם צמיחתו והרחבת רווחיו, הפרשת תגמולים מוגדרים לקופת המדינה וכן אפשרות מתן זכויות שימוש של ידע חלופי לישראל. כמו כן, ידע שמפותח באמצעות כספי המדען חייב להישאר בארץ ולהיות כפוף למגבלות נוספות כפי שנקבע מול המשרד.

כיצד פונים לתכנית?

בראש ובראשונה על היזמים להכין תכנית פיתוח עסקי ושיווקי המפרטת את מהלך המחקר ופיתוח המוצר על כל שלביו, בהתמקדות בשנה הראשונה לקיום המיזם. זוהי בעצם התכנית העסקית שלכם, המוגשת בערוץ המיועד לכך במשרד הכלכלה, וכך מותנע הליך האישור הסוקר את המסגרת התקציבית מחקרית שהגשתם.
הגשת הבקשה כוללת מסמכים מוגדרים מטעם התכנית, הכוללים שאלון חברה שתפקידו לתת רקע על החברה וצוות היזמים, שאלון קובץ בקשה שתפקידו לתאר את תהליך המחקר והפיתוח, וכן קובץ תקציבי שתפקידו לפרט את המסגרת התקציבית הנדרשת למימוש הרעיון היזמי.
כעת, לאחר הגשת הבקשה עליה להיבחן על ידי בודק מוסמך מטעם משרד המדען הראשי. באם יאשר אותה, היא עוברת לביקורת ואישור ועדה מטעם התכנית. כמובן שצריך לקחת בחשבון כי הפרמטרים לשקלול מתייחסים לא רק לצד החברה בבקשה למענק מו”פ, אלא גם באילוצי משרד הכלכלה באותה שנה תקציבית.
טופסי הבקשה הללו הם הכוח שמצוי בידיכם בכדי לגייס את המימון הנדרש מהמדינה להשקת המיזם שלכם – יש לייחס להם חשיבות מרבית!

חדשנות טכנולוגית וצורכי השוק

כוחות שוק המסחר, חדשנות טכנולוגית, יכולות חברת היזמות עצמה וכן נכונות הגשת הבקשה- כל אלה מהווים אלמנטים ראשונים במעלה לגבי קביעת הלגיטימציה מטעם המדען הראשי עבור אישור המענק למיזם הנדון.
אל תהססו לפנות לאפשרות המוצגת לעיל. באפשרותכם, כיזמים בראשית הדרך, להוציא את הרעיון מן התאוריה אל הפועל ולנסוק להצלחה על כנפי המימון הממשלתי.